יום אחד אמא קנתה לנו מראה ולכל אחת בובת סוס חד-קרן עם כנפיים. כשהגענו הביתה הסתכלנו במראה וחשבנו שראינו עולם של ממתקים להבזק שניה.

נגענו במראה והידיים עם החד-קרן נשאבו לתוך המראה ואז הצלחנו להוציא את הידיים אבל הבובות חד-קרן נעלמו וכשהסתכלנו טוב ראינו את החדי-קרן הופכים להיות אמיתיים. אנחנו רצינו את החד-קרן אז נכנסנו לעולם הממתקים. זה היה עולם מופלא והיה שם נהר משוקולד. אנחנו רצינו לשחות בו אבל הוא היה דביק מידי ואז פתאום הגיעו החדי-קרן עם בגדי-ים בשבילנו והחלפנו בגדים והלכנו לשחות ואחרי כמה זמן גילינו שבגדי הים הם מחומר מיוחד שבגללו השוקולד לא הדביק אותנו ואכלנו מהשוקולד ופתאום הסתכלנו ימינה וראינו עצים מסוכריות ואז מיה התעלפה בגלל שהיא קטפה סוכרייה והעץ נפל עליה. אני לא ידעתי מה לעשות ואז רציתי להביא אותה לצל ועץ אחר נפל גם עלי. אחרי שעה התעוררנו. הבנו המון דברים, למשל, חלמנו בלילה שנביא אחד אומר לנו שעולם הממתקים עומד בסכנה בגלל איש העוף (קוראים לו איש העוף בגלל שהוא יודע לעוף)  כולו עשוי מערפל. וכשהתעוררנו ראינו שהסוכריות הופכות לחיות מפחידות ואז התעלפנו (שוב...) וכשהתעלפנו איכשהו חלמנו וחלמנו שוב על הנביא והפעם הוא אמר: "איש העוף הפך את הסוכריות לחיות מפחידות." ואז הוא סיפר לנו סיפור על הסיבה שאיש העוף כל כך שונא...

​

המשך יבוא...