באותו רגע סטיב ראה עשן סגול ומיד אחרי זה הוא ראה את המראה האפל של הגיהנום.  לכל פינה שהוא הסתכל הוא ראה מפלי לבה כתומים וחמים. הוא התהלך לו בגיהנום בחיפוש אחר מקדשי גיהנום ופתאום הוא שמע קול. "היי אתה"! אמר הקול "אני?" שאל סטיב את הקול. "מי אתה?" שאל סטיב. הוא ראה מישהו יוצא מן האפלה. האיש לבש אפודה חומה וג'ינס חצי קרוע. "אני קווין. נעים מאוד" אמר האיש "שלום אני..."  האיש קפץ אל סטיב שלף את חרב היהלום המכושפת שלו והשעין אותו אל ריצפת הגיהנום. "מה אתה עושה!?" צעק סטיב "תן לי את כל המלאי שלך או שלא תהיה חי כדי לספר על זה!" דרש האיש.

סטיב שלף את חרב הזהב שלו, העיף את האיש אל אחד מברכות הלבה החמות. סטיב ניסה לקחת את החרב של האיש אבל לא הצליח כי הוא היה נופל ללבה אם הוא היה משיג אותה.  סטיב היה עייף כבר, אז הוא שלף את שולחן העבודה שלו ובנה מיטה, אבל מיד אחרי שנכנס לישון המיטה התפוצצה. סטיב נזכר שאליוט הנפח אמר לו שמיטות מתפוצצות בגיהנום אבל הוא חשב שזה בדיחה. סטיב כבר היה נואש ללכת כל כך הרבה אז הוא בנה שער מכל האובסידיין  שהיה לו ויצא החוצה. הוא קיווה להיווצר ליד הבית שלו, אבל גם אם לא הוא אמר לעצמו שהוא בטח ימצא חברים, ימצא יהלומים, וכוליי.