מיד סטיב ראה שלד שרוכב על עכביש. זה היה פרש עכביש!

סטיב שלף את חרב הזהב שלו מן התיק שלו והכה את פרש העכביש. סטיב ידע שצריך להרוג קודם את העכביש ואז את השלד כי העכביש הוא ממש זריז ומהיר וכשהשלד רוכב עליו הוא יותר איטי. סטיב הכה את העכביש בחרבו וחיסל אותו ומיד אחר כך את השלד. סטיב חיסל את פרש העכביש. הוא היה גאה בעצמו כי אף פעם לא חיסל שום מפלצת. הוא צעד אל הכפר וכל צעד שלו הפחיד אותו יותר. סטיב חשב לעצמו: אני חייב להזדרז. אני חייב להגיע לכפר ולהציל את עמי: הוא חשב לעצמו. סטיב הגיע לכפר ולא ראה אף אחד. "אליוט!" קרא סטיב. "אייברי!" הוא שוב קרא אבל אף אחד לא ענה. סטיב הסתובב בכפר וחשב לעצמו: האם גולם הברזל הרג את הזומבים? ואז ראה סטיב את גולם הברזל שוכב על הרצפה מת. בטח קריפר הרג אותו בשביל הברזל שלו. סטיב רץ לנפחיה וחיפש את אליוט ואז הוא שמע קול מגרגר והריח ריח מסריח.  הוא יסתכל לאחור וראה נחיל של זומבים רודף אחריו. הוא התחיל לברוח. בין כל הזומבים סטיב ראה זוג עיינים מוכרות. זה היה אליוט!. סטיב לא רצה להילחם בחברו אז הוא רץ הכי מהר שהיה יכול והתחיל לבנות מסגרת של שער לממד אחד. הוא הניח את האופסידיאן והצית את השער באבן צור ופלדה, וניכנס למימד.