top of page

חיות המחמד שלי

שירי מוקרין

אני שירי מוקרין והייתי רוצה לספר לכם על החיים של החיות שלי.

יש לי כלבה שקוראים לה בלה וחתולה שקוראים לה קוצ'י.

בֵּלָה

בלה בת 3 והיא הכלבה הכי יפה, חמודה, וטובת לב שראיתי בחיים שלי, ואני בטוחה שאם אתם הייתם רואים אותה, הייתם אומרים את זה גם. בלה היא כלבה בגובה בינוני... בערך בגובה של הברכיים שלי. הפרווה שלה בצבע בז', צבע זהוב כזה, ויש לה עיניים בצבע ירוק צהבהב בוהק. ויש לה אף חום אדמדם חמוד מאוד. אבל אל תחשבו שהיא מושלמת כמו נסיכה, כי לפעמים היא מושכת אותנו בטיולים, ורודפת אחרי חתולים, ( אבל בלה וקוצ'י חברות, אבל לפעמים היא רודפת אחרי קוצ'י. אחרי חתולים שהם לא קוצ'י, היא רודפת יותר).

לפעמים היא מגזימה ואוכלת דברים שהיא מוצאת כמו עצמות, ליכלוך, ולפעמים היא גם מתמרחת בקקי של כלבים אחרים, ואז צריך לקלח אותה והיא שונאת את זה. לפני  בלה, הייתה לנו כלבה שקראו לה צ'ואי, והיא ממש ההפך מבלה. צ'ואי הייתה כלבה קטנה, שחורה עם תלתלים, לעומת בלה, שלה יש פרווה חלקה ובהירה. צ'ואי גם הייתה יותר מחונכת, ופחות רדפה אחרי חתולים, ופחות אכלה ונמרחה בדברים מגעילים, אבל אני חושבת שאם ננסה לחנך את בלה כל יום ונשקיע בזה, בסוף זה ישתלם. מי שמצאה את בלה ומסרה לנו אותה, היא מישהי שמוצאת כלבים בלי משפחה, אוכל, ומחסה, ולוקחת אותם למסירה. היא מצאה אותה בחוף הים. היא ספרה שהיה לבלה אח, אבל הייתה תקופה שהיו אנשים שהתעללו בבלה, ורדפו אחריה, והיא הצליחה לברוח בזמן, אבל אח שלה נבהל וברח מאוחר מדי, ותפסו אותו. מי שמצאה את בלה בהתחלה קראה לבלה ליבי, אבל השם הזה לא היה מתאים לה ושינינו לבלה. בהתחלה לא ידענו איך לקרוא לה, והצענו בל, אבל היא עשתה פרצוף של "אני לא אוהבת את השם הזה". אני אפילו הצעתי בוורלי, אבל אמא שלי אמרה שזה שם ארוך והיא לא תזכור אותו בכלל. (הייתי בת 7 כשאימצנו אותה, אז לא הבנתי ששמות כאלה לא מתאימים לכלבים.) ואז אמא שלי הציעה בלה, ובלה אהבה את השם הזה, אז קראנו לה בלה. ואני אוהבת אותה גם אם היא לא מחונכת, או שהיא שובבה, אני אוהבת אותה ולא משנה מה.

קוּצִ'י

קוצ'י היא חתולה חמודה, ויפה, ואני מאוד אוהבת אותה. היא בת 6 או אולי 10, אני לא בטוחה מה הגיל שלה. מצאנו אותה כשהייתי בת שנה, וקוצ'י הייתה עוד גורה. ושראיתי אותה בפעם הראשונה, אמא שלי אמרה שקוראים לה קוצ'י, אבל הייתי תינוקת, ולא הצלחתי לומר קוצ'י אז אמרתי תותי, ואז ההורים שלי החליטו שזה השם חיבה שלה. קוצ'י נראית כמו טיגריס, רק שבמקום פסים שחורים וכתומים, יש לה שחורים ואפורים. ויש לה עיניים ירוקות בהירות, יפות מאוד, ויש לה אף ורוד קטן ומתוק. אבל גם היא ערמומית, ושובבה. היא מזכירה לנו קצת את קוּץ', חתול שהיה לנו לפני קוצ'י. הוא היה החתול הכי ערמומי, אכזרי, ואם הוא ראה ציפור, או עכבר, לטאה, או חולדה, אז... הם אולי בטוחים יותר במקום שהם עכשיו. אבל הוא היה יותר נחמד אלי, ואל האחים שלי שהיינו קטנים. הוא מת כשהייתי בת חצי שנה. (אני חושבת שהוא מת מזה שהוא היה שמן, או שהוא היה חולה, אבל מה אני יודעת, הייתי בת חצי שנה.) למרות שקוצ'י מזכירה לנו קצת את קוץ', היא לא מתקרבת לרמה שלו. אבל כרגע נחזור לקוצ'י. קוצ'י, חתולה שמאוד אוהבת להתפנק, ואוהבת ליטופים ואהבה. אבל לפעמים בלילות, היא רוצה לצאת החוצה, ומתחילה לילל בארבע בבוקר איזה חצי שעה או שעה, וזה מעצבן ברמות שאי אפשר להסביר. קוצ'י אוהבת לתת מתנות כנדבה על שאנחנו נותנים לה אוכל, או עושים משהו טוב בשבילה, אבל אנחנו לא אוהבים את הדבר שחתולים קוראים לו "מתנה". פעם אחת קוצ'י אפילו הרגה ציפור ושמה אותה על הכרית של אבא שלי. אז אם זה הדבר שחתולים קוראים לו "מתנה"... אז אני מעדיפה שלא תביא לי מתנת יום הולדת. אני מאוד אוהבת את קוצ'י ואני חושבת שהיא החתולה הכי טובה שאפשר לבקש. ואני אוהבת אותה, ואי אפשר להתווכח על זה.

 

עכשיו יהיו תמונות של בלה וקוצ'י,  ואולי זה יראה לכם כמו בתיאור.

אשמח אם תשלחו תגובה, לייק, או אפילו טעות שראיתם, וגם אם אתם רוצים ומעוניינים, אתם יכולים לשלוח לנו סיפורים של החיות שלכם, ואיזה חוויות וסיפורים היה להם.

bottom of page