אני חלמתי חלום מוזר וחשבתי לספר לכם עליו. נתחיל בסיפור:

בחלומי אני עובדת  במסעדה.  את המסעדה ניהל אל העננים (במסעדה היה חוק שבמקום שאתה תקבל כסף מהמסעדה אז לוקחים ממך כסף).

המסעדה מצאה את הרכוש היחיד שלי: מזלג מזהב . אני הולכת למכור את מזלג הזהב בעיר. אני מצאתי מישהו שהסכים לקנות את המזלג מהזהב .

בדרך חזרה פגשתי עניים וחילקתי מהכסף שלי להם . 

שחזרתי משם לא היה לי מספיק כסף.

אל העננים כעס מאוד כי לא היה לי מספיק כסף אז אמרתי לו שאני אמצא את אהובתו ואז אני יצאתי לטיול של שלוש שנים ובשנה השלישית מצאתי את אהובתו של אל העננים.

קראתי לאל העננים: "בוא לכאן"! אל העננים מאד שמח.

אני כבר יצאתי מכל הסיפור והמשכתי לעבוד במסעדה. אבל, בבית של אל העננים קרו דברים משונים. אל העננים הלך לפגישה ואהובתו הלכה במדרגות ופתאום נפלה ולא קמה. קראו לאל העננים והוא גילה שהיא מתה. הוא היה עצוב.

אז הגיעו אלה שקוברים. בדרך כלל לוקחים את מי שמת לקבר אבל הם לא עושים את זה ככה. הם לוקחים קילשון, תוקעים בו וגוררים עד לקבר. אל העננים לקח אותה לקבר המיוחד והכניס אותה לקבר.

כעבור שלשה ימים פתאום הקבר נפתח ואל העננים שמח.

זה היה קבר מיוחד. קבר שאפשר להשתמש בו רק חמש פעמים – להחיות אנשים שמתו. מי שהוחייה על ידי הקבר לא יכול למות יותר לעולם.

והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.