פעם אחת ראיתי זוג נעלים יפות ניגשתי אליהם

וחשבתי שמישהו איבד אותם אז תליתי שלטים

בכל העיר ולא ראיתי שום מודעה ואז צעקתי ברחוב:

"למי אבד זוג נעלים למי, למי, למי ??

ובסוף שמרתי אותם לעצמי ואז נעלתי את הנעלים והרגשתי משהו מוזר.

הכנסתי את היד לתוך הנעל ומתוך הנעל יצא משהו

עגול ומתוק עם כנפיים. זה היה ניראה כמו בת ושאלתי אותה: "איך קורים לך ומי את?"

והיא אמרה: "קוראים לי פוף ואני פיה. אני רוצה להיות חברה שלך. יש לך עוד שאלות?אתה מסכים?"

"כן חברה קסומה! זה יהיה מגניב! את יכולה לעשות

קסמים?

"בטח שכן"

"אז את יכולה  לגרום לנעלים שלי להצמיח כנפיים?"

"כן! כמה פעמים אני צריכה להגיד לך שאני יכולה לעשות כל דבר!"

 

"פוף",  שאלתי, "רוצה לטייל איתי?"

ופוף אמרה: "כן בטח. לאיפה נלך?"

אמרתי: "להר החרמון"

ופוף אמרה:  "יש!!! אני אזמין לנו אוטובוס.

"נו, אני אזמין אוטובוס".

ופוף אמרה: "נו טוב אתה תזמין אוטובוס, אבל אני אביא את המעילים  והצעיפים"

"סגור" אמרתי "כמה כסף צריך לשלם לאוטובוס?"

ופוף אמרה: 10 שקלים, ותזכיר לי כמה צעיפים צריך להביא?" אמרתי:  "שניים כמובן"

האוטובוס הגיע.

פוף אמרה: "יופי" והגענו להר החרמון פתאום.

פוף שמעה קול של דוב.

(המשך יבוא....)