top of page

חלום מותח שעוד לא נגמר

מאת שירי מוקרין

 

הכל התחיל בבית שלי והכל היה רגיל. שום דבר לא היה שונה. רק דבר  אחד היה שונה: הכלבה שלי בלה והחתולה שלי קוצ'י, יכלו לדבר בשפת  אדם ולהבין אדם. (במציאות זה מוזר אבל בחלום זה רגיל לגמרי.) 

 

יום אחד כולם היו עסוקים בעניינים שלהם וגם אני. פתאום אמא שלי אומרת שמישהו שלח לנו עוגה.(לא ידוע מי שלח את העוגה אבל לא היה אכפת לנו.) ואז אני אמרתי: בואו נאכל אותה. אבא שלי, אמא שלי ושני האחים הגדולים שלי וגם אני באנו לשולחן ופתחנו את מכסה הקופסה. זאת הייתה עוגת היער השחור והיא הייתה טעימה מאוד. אבל קוצ'י ובלה לא רצו כלל מהעוגה. יכלו אפילו לירוק עליה. זה בגלל שכשטסנו ליער השחור, לא יכולנו לקחת את קוצ'י ובלה, אז לקחנו את בלה לפנסיון, ולקוצ'י, הבאנו מישהי שתדאג לה לשבוע, עד שנחזור. זאת הסיבה שהן נגעלו מעוגת היער השחור, ולא רצו להיזכר כמה שהן תגעגעו אלינו.

 

שבוע אחרי, שלחו לנו שוב את אותה עוגת היער השחור באותה קופסה שקופה, באותו גודל קופסה, כאילו שמו את העוגה במכשיר שמשכפל אותה. אבל לא היה לי אכפת. פתחתי את מכסה העוגה. קוצ'י הסתובבה מחוץ לבית, ובלה שמה מסכה כזאת של רופאים, כדי לא להריח את העוגה. בכל מקרה, פתחתי את מכסה העוגה ופתאום האורות כבו. רק אני שמתי לב לזה. אני החזרתי את מכסה העוגה האורות נדלקו. עשיתי ככה כמה פעמים, והאורות המשיכו להידלק ולהיכבות. לקחתי את העוגה להראות להורים שלי, ואז הפכתי את העוגה לצד שני, ואני וההורים שלי, ראינו שיש כפתורים בצד השני של העוגה...

ואז אמא שלי העירה אותי.

 

האם פעם אתם חלמתם חלום מותח שכזה והעירו אתכם, או אתם התעוררתם, או שגמרתם את החלום,

קרה לכם?

 

bottom of page